Home / הספר / תבניות מחשבה ואמונות שליליות – פרק מתוך סוד הנקודה הטובה

תבניות מחשבה ואמונות שליליות – פרק מתוך סוד הנקודה הטובה

תבניות מחשבה ואמונות שליליות
תבניות המחשבה שלנו (לפעמים נקראות תבניות חשיבה) והאמונות הלא מודעות שאנו גוררים אתנו עוד משחר ילדותנו תוקעות אותנו ומקשות עלינו להתקדם בחיינו.
אנחנו מאמינים שהמחשבות שלנו חופשיות, שאנחנו בוחנים כל דבר בעין נקייה ושההסתכלות שלנו על הדברים רעננה ומתחדשת. אבל אם נעמיק מעט ונבחן את הדברים ביתר תשומת לב נגלה שפעמים רבות אנחנו משחזרים בעצם בחירות קודמות שלנו והכרעות שעשינו במצבים דומים בעבר.
חשוב לציין: בעומק לבנו ותודעתנו אנו באמת חופשיים, ובשל כך יש לנו סיכוי של ממש להתגבר על תבניות המחשבה האלה. עם זאת, בחיי היום-יום החשיבה שלנו מקובעת. מעצם ההתבוננות בקיבעון הזה וההכרה בקיומו, נזכה בקצה חוט שיכול להוציא אותנו מהמבוך המחשבתי הזה.
פעם ראיתי שני אנשים משוחחים. אחד מהם החזיק בידו צרור מפתחות, וברגע מסוים בשיחה הוא הושיט את הצרור לחברו, וזה לקח אותו מידו.
השניים המשיכו לשוחח זמן רב. בשלב מסוים שאל האיש את חברו: "תגיד, למה אתה מחזיק את המפתחות?"
"לא יודע!" ענה חברו. "פשוט הושטת לי אותם."
"אז מה?"
"אז…" גירד החבר את ראשו, ואז משך בכתפיו. "לא יודע!"
האיש החזיק את המפתחות כי חברו הושיט לו אותם, אבל לא עצר לרגע כדי לחשוב מה בעצם קרה. במהלך השיחה שהלכה והתמשכה הוא גם לא העלה בדעתו לנסות להחזיר את המפתחות, או לפחות לשאול את חברו לפשר העניין. הוא התנהג באוטומטיות מוחלטת, מישהו נתן לו את המפתחות, הוא לא טרח לברר למה או לחשוב בעצמו אם הוא בכלל רוצה להחזיק אותם.
כאמור, תבניות המחשבה הן שתוקעות אותנו. תבניות מחשבה אינן זהות למחשבות, הן בעצם מחשבות שהתקבעו בנו. קחו לדוגמה אדם שמפחד מעימותים. הוא התרגל להימנע מעימות כמעט בכל מחיר, ויתרץ בשכלו מדוע ההתנהגות שלו הגיונית. אם מישהו יתפוס לו את מקום החניה ברגע האחרון, במקום להתווכח הוא מיד חושב: "מה זה משנה איפה אחנה? בוודאי יש עוד הרבה מקומות חניה… אולי האדם הזה מאוד ממהר ולא שם לב," וכדומה.
נשמע נפלא, לא? הלוואי שכולם היו נוהגים כך. אבל האדם הזה כלל אינו מבחין שבעצם הוא בורח שוב ושוב מהתמודדות. גם בעבודה, כשחברו הטוב קיבל העלאה והתעלמו מהבקשה שלו – הוא הסביר לעצמו למה זה בעצם בסדר. אבל זה לא בסדר – זה יתבטא במקום אחר. המתח, הכעס והכאב הזה יתורגמו למשקל עודף או לקשיים רגשיים או יודחקו באופן כזה או אחר. לאט לאט הדפוס מתקבע. האיש כבר אינו שוקל את תגובתו בכל פעם מחדש, גם אם נדמה לו שכך הוא עושה, אלא מגיב אוטומטית.
איך אפשר להבחין בתבניות המחשבה שנוצרו אצלנו? לא פשוט. לפעמים קל לנו יותר לראות אותן אצל אחרים. קחו לדוגמה אדם קרוב אליכם. אם תעמידו בפניו אפשרות בחירה בנושא מסוים: התמודדות, אוכל, בילוי – האם תוכלו לִצפּוֹת מראש את בחירתו? כנראה שכן.
הבעיה היא שתבניות המחשבה הן צורות התייחסות מקובעות אל המציאות שבה אנו חיים. אין כוונתי לומר שלהיות ותרן זה טוב ולהיות עקשן זה רע – אלא שלנהוג תמיד באותו אופן מעיד על תקיעות. אם אתה תמיד חייב להיות נחמד, יהיו הנסיבות אשר יהיו – יש כאן קיבעון. אם אתה תמיד אגרסיבי ותמיד מתווכח ולא יכול להקשיב אף פעם – גם כאן יש קיבעון. לכל אחד מאתנו יש חסימות, מקומות שבהם היה רוצה להתקדם או להעמיק בחיים. אם אנו מתמודדים עם מכשולים באותו האופן שוב ושוב ולא משיגים את התוצאות הראויות, לא מצליחים באמת לצלוח את המכשולים, הסיכוי שנעבור אותם בפעם הבאה הוא קטן מאוד.
אבל אם נצליח להבין ולהפנים שהתפיסה שלנו מקובעת, שאנו לא באמת בוחרים באופן חופשי אלא מוּנעים על ידי אלפי בחירות שעשינו בעבר – יש סיכוי שנצליח לחולל שינוי.
איך יוצאים מתבניות המחשבה המקובעות? ראשית עלינו להבחין בהן. להבין שאנחנו בקיבעון, להבין שאנחנו בתגובתיות. זה חלק מהפתרון. לאחר מכן אפשר לנסות לעשות הפוך מכפי שאנו רגילים − ולפעמים צריך הרבה יצירתיות.
דרך אחת לאתר תבניות מחשבה היא לזהות דפוסי פעולה שחוזרים על עצמם במצבים שונים שאינם קשורים זה לזה. העובדה שהם חוזרים במצבים משתנים ועם אנשים שונים מבטיחה שהתגובות והמחשבות הללו אינן קשורות לזולת או לסיטואציה, אלא רק אליי.
בתחילה קשה לזהות את הדפוסים האלה, כי נדמה לנו שהם האמת היחידה שאין בִּלתה. "ככה זה וזהו," או "אי אפשר להשתנות," או "ככה זה בחיים." אדם שמרגיש דחוי תמיד יהיה משוכנע שהמלצר התאכזר אליו, שהבוס מתעלם ממנו או שאשתו לא אוהבת אותו – אבל אם הוא יתחיל להתבונן בתשומת לב, הוא יוכל לזהות את התגובות הפנימיות שלו לכל המצבים הללו ולראות שמשהו אצלו בפנים חוזר על עצמו.
את אותן תבניות מחשבה מקובעות אנחנו משליכים על הסביבה שלנו. אדם שהתקבעה אצלו התפיסה שתמיד דופקים אותו, תמיד מקלקלים לו, ינציח את אותה מחשבה שוב ושוב. כשהוא יגיע למקום חדש וייתקל שם במצב חדש, הוא יחפש אוטומטית את המקום שבו הוא יכול להוכיח שוב לעצמו שגם כאן קורים לו אותם דברים. אומרים שמי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין. אדם שבמשך כל חייו מרגיש שאנשים מאכזבים אותו, מגיע לכל פגישה חדשה כשהוא מצפה לאכזבה – גם אם אינו מודע לכך.
המציאות אובייקטיבית פחות מכפי שאנחנו חושבים. בתנאי מציאות דומים, שני אנשים שונים שיעמדו מול אותה בחירה ובאותם תנאים, יפעלו בצורות שונות לגמרי זו מזו. כל אחד מהם סוחב את התפיסות והאמונות שסיגל לעצמו ולפיהן יפעל, ואילו המציאות עצמה – כביכול − תשקף אל אותו האדם את מה שהוא ציפה לו. האדם שרגיל לדחייה ומפחד שיידחה גם בפגישה הבאה, יחווה אולי דחייה, בעוד חברו, שמרגיש שהחיים מאירים לו פנים, ירגיש שהפגישה הייתה טובה, יתקבל לעבודה הנחשקת או יפגוש בהצלחה את בחירת לבו. כמובן שזה לא חד משמעי – לחיים יש מרחב פעולה מעט רחב יותר. ייתכן שהאדם ירגיש שהחיים מאירים לו פנים, ועדיין לא יתקבל לעבודה הנחשקת… במאמר מוסגר: ככל שאדם מחובר יותר לטוב שלו, גם אם לא יתקבל לעבודה הנחשקת, הוא עדיין ירגיש שהחיים מאירים לו פנים ויהיה לו על מה להודות ולהבין שהכול נעשה בסופו של דבר לטובתו, אפילו אם אינו רואה זאת במציאות כעת.
אנו חיים במציאות סובייקטיבית, שמוכתבת ברובה על ידי תבניות ואמונות. אנו יכולים להצטער על כך, או אולי אם נבחר להתעורר ולשנות את התפיסות הפנימיות שלנו – לשמוח.
דוד מרגיש שהוא לא משתכר מספיק במקום עבודתו הנוכחי ולא זוכה לקידום הראוי. אם תשאל אותו מדוע, יסביר לך שאין באפשרותו להתקדם, וימנה באריכות סיבות ותירוצים שיסבירו מדוע אלה פני הדברים במקום העבודה הנוכחי שלו. מצד שני, עמוס, קולגה שלו, יקודם למרות כל הסיבות הללו. לכאורה, מבחינת העובדות היבשות, אין הבדל בין השניים. אבל משום מה דוד לא זוכה לקידום, ואילו עמוס כן.
בדיקה מעמיקה יותר תגלה עובדה פשוטה ואכזרית: באופן מודע דוד אכן רוצה בקידום ומנסה לזכות בו, אבל ברבדים פנימיים ועמוקים יותר – הוא פשוט לא מאמין שמגיע לו. הוא מאמין שמגיע לו להישאר פועל פשוט. ובגלל האמונה הזאת, הוא אכן נשאר פועל פשוט! האמונה שמושרשת בו, שאלֶה הם החיים, שזה כל מה שמגיע לו – היא לא רק תת מודע שנמצא בנבכי התודעה שלו אלא אמונה פעילה שעוצרת בעדו מלפרוץ ולהתקדם.
התעלמות מהאמונות הפנימיות של האדם היא טעות חמורה ביותר. אדם יכול לומר לעצמו: "אני מאמין רק במה שרואות עיניי ובמה שתופסים החושים שלי." זו טעות קשה, מפני שהאמת היא שיש לנו אמונות שפועלות בתוכנו, אמונות שמפעילות אותנו כל הזמן ואנחנו פשוט לא מודעים אליהן. מנגד, אם נחשוף את הנקודות הטובות שבתוכנו ונגלה אותן, נוכל לחזק את האמונות החיוביות בתוכנו.

תרגיל:
מהן האמונות שחוסמות אתכם?
נסו ליצור רשימה של אמונות שמשפיעות עליכם, שחוסמות אתכם מפני הדברים שאתם באמת רוצים.
שימו לב: כמה מהאמונות הפנימיות שלנו מוסוות כמשפטים חיצוניים מוחלטים. לדוגמה: "אין מה לעשות, בעבודה הזאת אי אפשר להתקדם", או: "זה האופי שלי ולכן יש לי קושי בזוגיות שלא יוכל להיפתר לעולם". למעשה אלה אמונות פנימיות שקריות שאנחנו משליכים על המציאות החיצונית. טבען של אמונות פנימיות שקריות הוא שהן לעולם לא משתנות. שאלו את עצמכם: האם גם בעבודה הקודמת אי אפשר היה להתקדם?

"…ואהיה חזק ואמיץ בדעתי לבלי להסתכל כלל על המחשבות הטורדות הרוצים להחליש דעתי ולהפיל אותי בדעתי חס ושלום כאלו אפס תקוה חלילה… הן על כל אלה לא אסתכל ולא אביט כלל לשוב ולסוג מאחריך חס ושלום מחמת זה חלילה.
רק אזכה להחזיק עצמי בך ובתורתך הקדושה בכל עת תמיד בכל מה שאוכל, בכל נקודה ונקודה טובה שנמצא בי, ולשמח את עצמי בכל עת ובכל יום ובכל שעה במה שזכיתי להיות מזרע ישראל… ולחפש ולבקש למצא בי תמיד נקודות טובות מקדושת מצותינו שיש בנו בכל אחד ואחד אפלו בי הפחות והגרוע ולילך בדרך הזה בכל עת, ולחזק עצמי ולשמח נפשי בזה תמיד."
(ליקוטי תפילות, חלק ראשון, תפילה צב)

יש לנו אמונות שפועלות בתוכנו, אמונות שמפעילות אותנו כל הזמן ואנחנו פשוט לא מודעים אליהן.

Comments

comments

About admin

Check Also

person-692159_640

סוד הנקודה הטובה: ניתוק – מחלת הדור | פרק מהספר

"מישהו נועץ באחד מזקני הדור, וסיפר לו על כאב נפשי שהוא סובל ממנו. הרב אמר …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים